רש"י על משלי ל״א:ב׳

2 מַה בְּרִי. מֶה זֹּאת עָשִׂיתָ, וְהִגַּדְתָּ שֶׁאַתָּה בְּנִי וְלֹא בֶן אָבִיךָ? הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאָבִיךָ צַדִּיק גָּמוּר הָיָה, וְאִם אַתָּה רָשָׁע, יֹאמְרוּ: אִמּוֹ גָּרְמָה לוֹ:

3 בַּר בִּטְנִי. כָּל נְשֵׁי אָבִיךָ, כֵּיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת אֵינָן שָׁבוֹת לְתַשְׁמִישׁ; וַאֲנִי דָּחַקְתִּי וְנִכְנַסְתִּי כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִי בֵּן מְלֻבָּן וּמְזֹרָז, שֶׁהַתַּשְׁמִישׁ יָפֶה כָּל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים אַחֲרוֹנִים:

4 וּמֶה בַּר נְדָרָי. כָּל נְשֵׁי אָבִיךָ הָיוּ נוֹדְרוֹת שֶׁיְּהֵא לָהֶן בֵּן הָגוּן לַמַּלְכוּת, וַאֲנִי נָדַרְתִּי שֶׁיְּהֵא לִי בֵּן מְלֻבָּן בַּתּוֹרָה: